חזון קבינט הממשלה והמבנה השלטוני

עם כינון מוסד הקהילות והרשות הרביעית, המבנה השלטוני בארץ יידרש לעבור שינוי יסודי. אין אפשרות לעמוד כאן על כל פרטיו, אך ניתן להניח את אבני היסוד למבנה שלטוני חדש, פשוט יותר, צודק יותר, וראוי יותר למציאות החיים בארץ.

השלטון המרכזי יהיה אמון באופן מוחלט על ביטחון הפרט, חייו, חירותו ורכושו - ללא הבדל דת, גזע, מין, עדה, לאום או קהילה. הוא יבטיח לכל אדם את החופש לבחור את קהילתו, את דרכו ואת זהותו, בתוך מסגרת של חוק אחד המחייב את כולם.

מאמצי השלטון המרכזי יתמקדו בראש ובראשונה בשלושה תחומים החוצים את כל המחנות, העדות והקהילות: משפט, ביטחון וכלכלה.

בתחומים אלו החלטות השלטון המרכזי יחייבו את כלל יושבי הארץ, משום שבהם מתקיימים היסודות המשותפים של החיים המדיניים: חוק אחד, ביטחון אחד, וכלכלה אחת.

המבנה הפדרלי יאפשר לקהילות לנהל את חייהן בבטחה, בתחומי התרבות, החינוך, הדת, הצדקה והחיים הקהילתיים — אך מבלי לפגוע בחירות האדם, בשוויון בפני החוק, ובאחריות הכללית של השלטון המרכזי.

מוסדות השלטון העיקריים

מוסד הנשיאות - מועצת העם

נשיא המדינה יעמוד בראש הרשות הרביעית - מועצת העם.

מוסד זה יהיה אחראי להסדרת מעמד הקהילות בארץ, לניהול מרשם הקהילות, להסדרת התקציבים עבור הקהילות לפי מספר חבריהן ותחומי אחריותן, ולהכרה בקהילות בכורה בתחומי משפט קהילתי, תרבות, חינוך, דת, צדקה וסעד.

מועצת העם תשמש בית לכל הקהילות בארץ, ותוכל לאזן את המחוקק באמצעות התנגדות לחוקים הפוגעים בקהילות, בחירות האדם, בצדקה ומשפט, או במבנה הפדרלי של הארץ.

בית המשפט העליון - הרשות השופטת

בית המשפט העליון יהיה ראש הרשות השופטת, ויעמוד כבית משפט עצמאי אשר הצדק והאמת הם נר לרגליו.

הרשות השופטת תהיה אמונה על שמירת החוק, זכויות האדם, שוויון בפני המשפט, והבטחת משפט צדק לכל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין, קהילה או לאום.

כנסת ישראל - בית המחוקק

כנסת ישראל תהיה בית המחוקק של השלטון המרכזי.

תפקידה יהיה לחוקק חוקים כלליים המחייבים את כל יושבי הארץ, בתחומים שבהם נדרשת הכרעה משותפת: חוק, משפט, ביטחון, כלכלה, תשתיות, מדיניות חוץ, זכויות האדם והסדרים פדרליים בין הקהילות לבין השלטון המרכזי.

הממשלה - הרשות המבצעת

הממשלה תהיה שלטון פדרלי מרכזי, אשר באחריותו ביטחון הארץ, הכלכלה, חופש הפרט, שוויון בפני החוק, ביטחון האדם ורכושו, ועשיית משפט צדק.

הממשלה תפעל במבנה מצומצם, יעיל וברור: 12 משרדי ממשלה בלבד, כולל משרד ראש הממשלה, ועליהם יהיו ממונים ראש הממשלה ו־11 שרים.

המבנה המוצע:

• ראש הממשלה
• שר הפנים
• שר ההגנה
• שר המשפטים
• שר ההשכלה, מדע וחדשנות
• שר התרבות, אומנות ומורשת
• שר הבריאות והרווחה
• שר האוצר
• שר התשתיות
• שר הכלכלה והתעשייה
• שר החוץ
• שר החקלאות

פירוט המשרדים ויחידות מרכזיות

משרד ראש הממשלה

משרד ראש הממשלה ינהיג את מדיניות הממשלה ואת חזונה הכללי. הוא יעבוד בצמוד למשרד הפנים, אשר יהיה החוליה המקשרת בין השלטון המרכזי, הרשויות המקומיות, הקהילות ומוסדות מועצת העם.

משרד ראש הממשלה יהיה אחראי לתיאום מערכות הביטחון הלאומיות, למדיניות העליונה של הממשלה, ולשמירה על רציפות שלטונית.

משרד הפנים

משרד הפנים יהיה אמון על השלטון המקומי, יחסי אזרח־ממשל, מרשם האוכלוסין, תיאום מול הרשויות המקומיות, והובלת מערכות אזרחיות במצבי חירום ומשבר.

משרד ההגנה

משרד ההגנה יהיה אחראי לביטחון הארץ ברמה המדינית, הצבאית והאזרחית. הוא יתאם בין מערכות הביטחון, הצבא, המודיעין, העורף והכוחות הייעודיים לאיומים משתנים.

משרד המשפטים

משרד המשפטים יפעל לעשיית משפט וצדקה בארץ. הוא יהיה אמון על שירות הציבור בתחום המשפט האזרחי, הדתי והקהילתי, על הגנה על שלטון החוק, על זכויות האדם, ועל שוויון מלא בפני החוק.

משרד ההשכלה, מדע וחדשנות

המשרד יהיה ממונה על מוסדות החינוך וההשכלה, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה, חינוך בלתי פורמלי, מחקר מדעי, חדשנות ופיתוח.

תפקידו יהיה להעמיד את החינוך, הידע והחכמה כיסוד מרכזי בבניין הארץ והאדם.

משרד התרבות, אומנות ומורשת

משרד זה יהיה אחראי לפיתוח ותמיכה במוסדות התרבות, הספורט, האומנות, הספרות, ההיסטוריה, המורשת וחיי הרוח בארץ.

תפקידו יהיה לחזק את רוח האדם והקהילה, ולאפשר לכל חלקי הציבור לבטא את מורשתם, יצירתם ואמונתם.

משרד הבריאות והרווחה

המשרד יהיה אחראי לבריאות הציבור, לרווחתו האישית והחברתית, למניעת מחלות, לטיפול בחולים, לקידום הבריאות, לסעד, לשיקום ולתמיכה בחלשים.

יחידות מרכזיות:

משרד האוצר

משרד האוצר יהיה אחראי לקביעת המדיניות הכלכלית של השלטון המרכזי ולביצועה. הוא יהיה ממונה על התקציב, רשות המיסים, החברות הציבוריות והממשלתיות, מדיניות השכר, שוק ההון, הביטוח והפיננסים.

משרד התשתיות

משרד התשתיות יהיה אחראי לכל רכיבי התשתיות הלאומיות: תקשורת, תחבורה, כבישים, נמלים, שדות תעופה, אנרגיה, מים, קרקע, סביבה ואיכותה.

תפקידו יהיה להבטיח תשתית יציבה, עצמאית, יעילה ובת־קיימא לכל יושבי הארץ.

משרד החקלאות, המזון וההתיישבות

המשרד יהיה אחראי לביטחון המזון של הארץ, לפיתוח החקלאות, לשמירת הקרקע החקלאית, לתמיכה בחקלאים, למחקר חקלאי, לפיתוח ההתיישבות הכפרית, ולחיזוק היכולת של הארץ להזין את יושביה גם בעתות משבר.

משרד הכלכלה והתעשייה

משרד הכלכלה והתעשייה יהיה אחראי למשק העבודה, תקנים ורגולציה, יציבות כלכלית, חוסן לאומי, תעשייה, מסחר, חקלאות, תיירות, יבוא ויצוא, ופיתוח מקורות צמיחה.

תפקידו יהיה לחזק את הייצור המקומי, את העצמאות הכלכלית, את העבודה היצרנית ואת חוסנה הכלכלי של הארץ.

משרד החוץ

משרד החוץ יהיה אחראי לגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, לביצועה ולהסברתה. הוא יפעל להבטחת החוסן המדיני של הארץ מול אומות העולם, להרחבת קשרים בין־לאומיים, ולשמירה על עמידה נאמנה מול עקרונותינו בעולם משתנה.

המשרד יעסוק ביחסי חוץ, דיפלומטיה, קשר עם יהודי התפוצות, עלייה, והסדרת יחסי הארץ עם עמים, מדינות וקהילות בעולם.

סיכום

מטרת המבנה השלטוני המוצע אינה להרבות מוסדות, אלא להפך - לפשט, למקד ולסדר את השלטון סביב תפקידיו האמיתיים.

השלטון המרכזי יעסוק במה שמחייב את כולם: חוק, משפט, ביטחון, כלכלה, תשתיות ומדיניות חוץ, הקהילות יעסקו במה שמעניק לאדם בית, שייכות, רוח, תרבות, חינוך ואחריות הדדית.

וביניהם תעמוד מועצת העם - הרשות הרביעית - כדי להבטיח שהמדינה לא תבלע את הקהילה, שהקהילה לא תרמוס את האדם, ושהאדם לא יעמוד לבדו מול השלטון.

כך תוכל לקום בארץ מסגרת שלטונית אחת: פשוטה יותר, צודקת יותר, חופשית יותר, וקרובה יותר לחיים עצמם.