חזון התנועה

החזון הציוני הושלם. והשבעה באוקטובר, יחד עם ההתנהלות הכוחנית של מדינת ישראל לאחריו, הטביעו חותם ברור על סופה של הציונות כפי שהכרנו אותה. עם ישראל יושב בארצו, בונה אותה, כובש אותה בכבישים, במסילות ברזל ובבטון. אך האם לכך בלבד נועדנו? האם כל תכליתנו היא לשבת בארץ נושבת, לבנות ולהיבנות בה בלבד?

וכי לאורך שנות הגלות לא תרם עם ישראל לעולם כולו די והותר בתחומי החכמה, המדע, הטכנולוגיה והרוח? האם החכמה הטמירה הגנוזה בעם הזה נועדה להתגלות רק במכונות, במחשבים ובבניינים?

התשובה לכך היא - לא!

צפונותיו של עם ישראל לעולם וליושביו אינן רק בתחומי הטכנולוגיה, אלא גם בתחומי החברה, המשפט, המדינה והרוח. ואין כמציאות חיינו בארץ כדי להוציא לפועל את היכולות הגנוזות הללו - אם רק נרצה.

בהתגלות אלהים לאברהם, שאל אלהי ישראל האם יכסה מאברהם את אשר הוא עושה לסדום; אך באותו מכתב קדוש נכתב גם החזון האלהי לעם ישראל:

וַיהֹוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.

מכאן אנו באים בהכרה ברורה: מטרתו הגדולה של עם ישראל היושב בארצו היא עשיית צדקה ומשפט בארץ.

עם ישראל שב מסבלות הגלות הארוכה לא רק כדי לכונן בארץ את ביתו, אלא כדי להרים על נס, לכל העמים והלאומים, את דרך הצדקה והמשפט. לא לשווא אנו מתנסים שוב ושוב בטרור, בשבי, במצוק, בצער ובשכול; שוב ושוב אנו נדרשים להעמיד את עצמנו מול המטרה שלשמה יועדנו.

על מטרה זו חזרו הנביאים שוב ושוב, ואף הרחיבו את הייעוד הלאומי לייעוד בין־לאומי, כדברי הנביא:

וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

בידיעה זו עלינו להסיר מעלינו את המכשולים המונעים מאיתנו לקיים את ההבטחה הגדולה ואת הייעוד האלהי לעם ישראל. אלה הם מכשולי הגלות שרדפו אותנו עד הנה: הפחד, חוסר האמונה, זיכרון השואה והחורבן, תחושת האיום הקיומי, הקורבנוּת והלאומנות.

מצווה עלינו להפוך את כל אלה לאהבה, תקווה ואמונה; לחזון, לקוממיות של עם הספר בארץ הצבי, ולהיות אור לגויים.

חזון זה דורש בראש ובראשונה תשתית רעיונית שתוכל לאגד את כל יושבי הארץ תחת חוק אחד ומסגרת מדינית אחת, אשר תסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין הקהילות, השבטים והעמים השונים היושבים בארץ.

לכן אנו פועלים בשאר רוח להנהיג דרך חדשה בארץ — למען עם ישראל ולמען חזון נביאיו.

התנועה תעשה כל אשר ביכולתה למצוא את המכנה המשותף הרחב ביותר בין כל קהילות ארץ ישראל השלמה, ותשאף לעמוד בהנהגת השלטון המדיני החדש שיקום מתוך חזון ברור ומוצק: חוק אחד, ארץ אחת ואל אחד לכל יושבי הארץ.

מתוך הדגשת המשותף בין כל שבטי ישראל והעמים סביבם, נפעל לייצר את החיבורים הרחבים ביותר, כדי לכונן ממשלה מתפקדת, ראויה ואחראית. אנו נפעל להשיב את הביטחון באמצעים מדיניים ותבוניים, מתוך הבנה כי לכוחנות אין מקום בעולם החדש.

מטרתנו לאחד את שורות העם ומפלגותיו, ותנהיג רוח חדשה בארץ ישראל.

אנו מאמינים כי לצורך קידום החזון יש לכונן רשות חדשה, שתהיה בית לכל הקהילות בארץ, ותמריץ עבור כל אזרחי ישראל להיות חלק מקהילה חיה ופועלת. כך יעבוד השלטון באופן הדוק עם הקהילות בארץ, למציאת פתרונות לבעיותיהן ולמתן סעד ועזרה לכל מבקש.

עם זאת, השלטון המרכזי הפדרלי אשר יעמוד מעל כלל הקהילות יוציא מתוכו את נגע העסקנות והאינטרסים הצרים, ויחלק באופן שווה והוגן לכל הקהילות בארץ את המגיע להן — ללא תלות בתוצאות הבחירות וללא סחר פוליטי.

כך, בעוד השלטון המרכזי ידאג לחירות הפרט, לצדק, לכלכלה ולביטחון, הרשות החדשה בראשות נשיא המדינה תהיה כר פורה לפריחה ולשגשוג אזרחי וקהילתי שאין שני להם בעולם.