ניצחון התבונה – בחירה בחיים
 

מצב הומניטרי מחפיר וחרפה מוסרית כוללת

נושא זה הוא אינו לשווא ראשון במעלה, רבים בעולם רואים את המאבק להשבת החטופים פתטי ובצדק זאת לאור ההשמדה בעזה מזה כמעט שנתיים ימים עם מספר קורבנות הולך ועולה, רעב, שכול, מחלות, בושה וצער אנושי גדול מנשוא לעיני כל העולם.

כל זה מתרחש במרחקים של כמה עשרות ק"מ מערי ישראל הדשנות תוך התעלמות בוטה של מרבית מאזרחי ישראל לעניין הכל כך אקוטי וחמור, בעוד שהנפנוף ב-"אנטישמיות" ומצבם של החטופים אינו עוזר כלל ועיקר ומעורר גיחוך מעל כל במה אפשרית.

המאבק על החטופים ראוי שיקבל תפנית אמיצה ונכונה, את מסכנות המשפחות והחטופים אין להציב בנפרד לצער האנושי העצום שחווים שתי מיליון בני אדם, נשים, ילדים, קשישים, נכים, מוגבלים, ואפילו גברים אמיצים בעלי תושיה ואומץ בחבל עזה. המאבק להצלת החטופים חייב להיות מוסרי, צודק, שלם, גלוי ונוקב – בלי פחד ובלי מסכות – בעד החיים, בעד הצדק, בעד האנושיות. לפיכך חייבים לקרוא לעצירה מוחלטת של המלחמה, נסיגה כוללת והסכמה לתנאים המחייבים, תוך מתן מענה הולם לצרכים האנושיים בעזה, ולקיחת חלק בתהליך השיקום.

מלחמה א-סימטרית אינה מלחמה

כל בוגר אקדמיה צבאית מבין את המושג מלחמה א-סימטרית, אבל לא תמיד יוצא עם ההבנה שלמעשה רוב המאבק המדיני הצבאי של צה"ל הוא כזה, מלחמה בלתי נגמרת כנגד גורמים אזרחיים. מלחמה סימטרית אכן מלווה בהשמדת תשתיות, כלים, ניתוק קווי האספקה והלוגיסטיקה, ודי בכך כדי להכריע מלחמות גדולות הרבה יותר מזו שאנו חוזים בה מבלי להמית אסון הומניטרי כה גדול.

מלחמה א-סימטרית היא מלחמה בארגונים אזרחיים או בפי המערב "ארגוני טרור", אשר בפועל כל מטרתם הוא זריעת טרור - קשה ככל שתהיה תוצאות פעולתם, זו לא תוכל להביא להכרעה מדינית או צבאית. עם זאת כניסה של ארגון צבאי סיסטמתי למלחמה בהיקף מלא כנגד ארגונים שכאלה מוכיחה עצמה כלא יעילה והפסדית לאורך כל שנות ההיסטוריה. אכן הצבא במהלך השנה הראשונה השמיד את היכולות הארגוניות של חמאס. עם זאת ארגון זה אינו נשען על מערכת ארגונית סטטית אלא על אנשים ואידיאולוגיה. ואנשיו מתמלאים ביתר שליחות וגאווה בעקבות היקף האמצעים והמאמצים שנעשים כנגדם. והמלחמה הופכת להיות במישור האידיאולוגי יותר ויותר ולא במישור הצבאי, ניצחון התודעה הוא עיקר הניצחון של ארגונים אלו.

כל כניסה למאבק מתמשך כנגד ארגונים אלו, מחזקים את מטרותיו, תומכיו, ואת המרץ והאידיאל שמניעים את אנשיו, ומביאים לתוצאה הפוכה וקשה לאין שיעור.

עצירת המלחמה

עצירת המלחמה מתחילה בעצירת המלחמה הפנימית בעם ישראל, בשנים האחרונות רבים המאבקים הפנימיים בקרב עם ישראל ומובילים לסכנה ממשית אף יותר מההתארגנות החיצונית של אוייבי ישראל, אמת כי גם מילים ריקות על אחדות ו"ביחד ננצח" אין בהם בכדי להביא מזור לנפש העם השסועה. אך ההכרה כי מלחמות פנימיות מביאות לשידוד מערכות וסכנה ביטחונית אמיתית. מובילה אותנו להכרה הפשוטה כי האחדות שלנו אינה מצויה בהכרה השכלית אלא בתבונת הלב.

כאיש אחד בלב אחד

כשם הסערה הפנימית המתחוללת בנפש האדם כך גם הסערה ומאבק האיתנים שיש בקרב מחנות ישראל, אלו לא יבוא לרגיעה בשום שכל. כי אם בהשקט, בקול דממה דקה, בהשפלת המבט, הענווה וההכנעה הממלאת את לבבות ישראל. רק אלו, הם הנותנים את המקום לאמונה והאמת לצמוח.