רפורמה ביטחונית נרחבת
חזון לרפורמה ביטחונית עמוקה: ביזור הצבא ליחידות טריטוריאליות, הפרדה בין מלחמה כוללת לבין איומי טרור, הקמת זרוע ייעודית לאיומים משתנים, ושיקום התרבות הארגונית של מערכת הביטחון.
הכישלון שאירע בשבעה באוקטובר הוא בראש ובראשונה כישלון צבאי, אך אין לראות בו כשל נקודתי בלבד. שותפים לו הצמרת הצבאית הנוכחית, התרבות הצה״לית שהתעצבה בעשור האחרון, שרי הביטחון לדורותיהם, וראשי ממשלות העבר וההווה. אזהרותיו החוזרות ונשנות של האלוף יצחק בריק היו רק קול אחד מתוך קולות רבים שהתריעו מפני השבר.
אך האלוף בריק אינו היחיד. עשרות אלפי חיילים משוחררים וחיילים בשירות ראו בעיניהם את המחדלים: מן הפרט הקטן ועד לקצינים שנאלצו לפעול בתוך תרבות של שקר, כיסוי, טיוח, שחיתות ובזבוז כספי ציבור. לא נדרשת עוד הוכחה גדולה יותר מאירועי השבעה באוקטובר.
לכן לא די בשליחת האחראים לביתם. לא די בנזיפות, בוועדות, באות קלון או בהחלפת מפקדים. דרוש שינוי מערכתי ויסודי בצה״ל ובמערכת הביטחון כולה. שנים רבות של תקציבי ענק, ריכוזיות, ראוותנות מבצעית, תלות בטכנולוגיה וחוסר ענווה יצרו תרבות ארגונית כושלת, אשר יש לעקור מן השורש.
עיקרי הדברים הבאים נכתבו עוד לפני השבעה באוקטובר, והושלמו ביום 26 באוגוסט 2023. משום כך יש להתייחס אליהם בחומרה יתרה: השבעה באוקטובר לא יצר את החידלון הצה״לי — הוא חשף אותו.
הרפורמה המוצעת כאן נועדה לרענן את מערכת הביטחון, להשיב לה ייעוד, צניעות, אחריות וכשירות, ולכונן מבנה ביטחוני חדש המתאים למציאות החדשה של הארץ.
הרקע לרפורמה
הכישלון הצבאי בשבעה באוקטובר הוא חסר תקדים. הוא מבוכה וחרפה גדולה לצבא ההגנה לישראל, למפקדיו ולראשיו.
אך הכשל אינו מתחיל ואינו נגמר באותו יום. הוא תוצאה של שורת בעיות עומק:
המערך הצבאי אינו מוכן למלחמה כוללת.
קיימים מחדלים חמורים, גלויים ונסתרים, בתפקוד הסדיר והמילואים כאחד.
קיימת הישענות מוגזמת על טכנולוגיות קצה, על חיל האוויר ועל מערכות מתקדמות, באופן שמנוון מערכים בסיסיים כגון חי״ר, לוגיסטיקה, שריון, הנדסה ותותחנים.
המערכת סובלת מכשלים לוגיסטיים חמורים, אשר בסופו של דבר נופלים על הלוחם בשטח.
צה״ל נשען יותר ויותר על גורמים אזרחיים וקבלני משנה, דבר העלול להוביל לשיתוק מערכים חיוניים בשעת חירום לאומי.
התמודדות ממושכת עם איומי טרור וגרילה שוחקת את הצבא, מגבילה את חשיבתו, ומרגילה אותו לפעול בעוצמת אש מרוסנת ובתפיסה מבצעית מצומצמת.
השימוש הגובר באמצעים אזרחיים וטכנולוגיים - ניווט, תקשורת, אפליקציות ומערכות חיצוניות — יוצר תלות מסוכנת דווקא במצבי חירום שבהם מערכות אלה עלולות להיכשל.
לצד כל אלה קיימת ירידה במורל, בערכי השירות, באמון הפנימי, וביכולת של המערכת להעמיד חזון ברור לחייליה ולמפקדיה.
הבעיה אינה מפקד אחד או שניים. קלקול המערך הצבאי נוצר לאורך שנים, נטמע כתרבות ארגונית, והפך לשיטה. לכן גם התיקון אינו יכול להיות תיקון טכני, מנהלי או נקודתי. הוא חייב להיות שינוי עומק.
חזון ביטחוני חדש
מערכת הביטחון צריכה להיבנות מחדש סביב שלושה סוגי איומים:
- מלחמה כוללת - עימות מול אויב בעל יכולת צבאית משמעותית, המחייב הפעלת כוח רחבה, הכנה עמוקה, לוגיסטיקה, מילואים, תעשייה, עורף ואורך נשימה.
- מלחמה א־סימטרית - התמודדות עם ארגוני טרור, מחתרות חמושות, גרילה, תאים מקומיים ואיומים משתנים, המחייבת כוח קטן, מקצועי, גמיש, מדויק ומרוסן.
- ביטחון שוטף ועורף אזרחי - שמירת גבולות, תחזוקת הגזרות, איסוף מודיעין, אימונים, תרגולות, הכנת הרשויות והקהילות, וחיזוק יכולת העמידה של האזרחים.
מתוך הבחנה זו יש לחלק את מערכת הביטחון לשני מערכים עיקריים: צבא טריטוריאלי מבוזר, וזרוע מקצועית לאיומים משתנים.
צבא טריטוריאלי מבוזר
ביזור הצבא הוא הכרח במציאות של שלטון פדרלי. מטרתו הראשונה של הכוח הצבאי תהיה להגן על קהילתו, על שטחו הטריטוריאלי, ועל גבולות האחריות שהוקצו לו.
הצבא הטריטוריאלי יחבר מחדש בין הסדיר למילואים. במקום הפרדה עמוקה בין מי שמשרת כעת לבין מי שנקרא מעת לעת, תיבנה יחידה אורגנית אחת: חייל מתחיל את דרכו ביחידה, ממשיך בה להכשרה, לשירות, למילואים, לאימונים ולחירום. אותה יחידה מכירה את אנשיה, את מפקדיה, את גזרתה ואת משימתה.
מבנה כזה ייצור אחריות, קביעות, זיכרון ארגוני, ערבות הדדית וגאוות יחידה אמיתית.
הצבא הטריטוריאלי יתמקד בשתי משימות מרכזיות: שמירה וביטחון שוטף בעת רגיעה, והכנה למלחמה כוללת בעת חירום. הוא לא יישחק בהתמודדות מתמדת עם איומי טרור נקודתיים, ולא יידרש להפעיל את כלל המערך הצבאי מול תאים קטנים או קבוצות מחתרתיות.
מיקוד זה יחזיר לצבא את ייעודו: הכנה למלחמה ממשית, שמירה על הארץ, הגנת האזרחים, כשירות עמוקה, ויכולת פעולה בתנאי חירום קשים.
עקרונות הצבא הטריטוריאלי
- פשטות - אין להישען על טכנולוגיות קצה בלבד. יש לחזור לפקודות ברורות, מפות, שרטוטים, תרגולות בסיסיות, תקשורת אמינה ואמצעים שהחיילים יודעים להפעיל גם בתנאי כשל.
- חוסר תלות - הצבא צריך לצמצם תלות בקבלני משנה, בגורמים אזרחיים ובמערכות חיצוניות. עליו להכשיר את חייליו לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומו, תחזוקתו ותפקודו.
- לוגיסטיקה חזקה - הצבא צועד על קיבתו. המערך הלוגיסטי אינו עניין משני אלא תנאי יסוד ללחימה. לא החייל ולא המפקד צריכים לשאת על גבם את כשלי הלוגיסטיקה.
- אורגניות יחידתית - בסיסי האם של היחידות יהיו הבית של הסדיר והמילואים גם יחד. הם ימוקמו בהתאם לצורכי הביטחון, לגזרות האחריות ולמבנה הטריטוריאלי החדש.
- יעילות - הצבא צריך להיות מתוקצב, פשוט, כשיר ויעיל. לא גדול לשם גודל, לא טכנולוגי לשם רושם, ולא בזבזני לשם יוקרה.
- הקשבה לחיילים - יחידות הצבא ומפקדיהן חייבים להיות קשובים לחיילים, מתוך הבנה שחיילים אלו ימשיכו לשרת באותה יחידה שנים רבות. הלוחם אינו כלי חד־פעמי אלא חלק מקהילה ביטחונית מתמשכת.
- הכנה למלחמה כוללת - הצבא הטריטוריאלי נועד בראש ובראשונה להתמודדות עם מצב חירום לאומי מול אויב משמעותי, ולא לניהול מתמשך של מערכות קטנות השוחקות את כוחו ואת מחשבתו.
זרוע לאיומים משתנים — צבא קטן וחכם
לצד הצבא הטריטוריאלי תוקם זרוע מקצועית, קטנה וגמישה, שתפקידה להתמודד עם איומים א־סימטריים: טרור, גרילה, מחתרות חמושות, תאים מבוזרים ואיומים משתנים.
זרוע זו תהיה כוח קבע מקצועי, המבוסס על חיילים שסיימו שירות מלא ועברו מיון מתאים. היא תיבנה ותתפרק בהתאם לצורכי הזמן, האיום והחלטות הדרג המדיני־ביטחוני.
ייחודה של זרוע זו יהיה בגמישותה. היא לא תהיה צבא המוני, אלא כוח מיומן, מדויק, מתוחכם ומוגבל. היא תדע לפעול בסביבה אזרחית מורכבת, תוך ריסון, אחריות משפטית, והבנה כי הפעלת כוח בזירה אזרחית מחייבת תבונה ולא רק עוצמה.
היא תהיה אחראית להכשרה, להטמעת טכנולוגיות מתקדמות, לפיתוח תרגולות מתאימות, ולהתמודדות עם האויבים שהוגדרו לה. כל מספר שנים תיבחן התאמתה מחדש, ויחידותיה יורכבו או יפורקו בהתאם לאיומים הרלוונטיים.
עקרונות הזרוע לאיומים משתנים
- עקרון ההגבלה - צמצום הכוח לשם פעולה מדויקת בזירות מורכבות. המפקדים חייבים להבין את גבולות הכוח ולפעול ביצירתיות, באחריות ובשיקול דעת.
- עקרון המורכבות - שימוש באמצעים מתקדמים ובידע מקצועי כדי להתמודד עם יחידות מחתרתיות, תאים קטנים ואיומים משתנים שאינם דומים לצבא סדיר.
- עקרון הגמישות - מבנה מודולרי, יכולת בנייה ופירוק של יחידות, התאמה מהירה למציאות משתנה, והימנעות מהתקבעות ארגונית.
- עקרון המיומנות - כוח קטן, מקצועי, מאומן ומיומן, שאינו נשען על מסה אלא על איכות, הכשרה, אחריות ומשמעת.
יחידות טכנולוגיות ושלטון פדרלי
ביזור הצבא אינו אומר פירוק מוחלט של אחריות הביטחון הלאומית. יחידות טכנולוגיות מתקדמות, מערכי סייבר, מודיעין, תקשורת, מערכות אסטרטגיות ותשתיות חיוניות יישארו במבנה מרכזי תחת אחריות השלטון הפדרלי.
כך ניתן יהיה לשלב בין שני צרכים: מצד אחד אחריות טריטוריאלית מקומית, קרובה לאדם ולקהילה; ומצד שני שמירה על יתרון איכותי, תיאום לאומי, פיקוד מרכזי ויכולת פעולה רחבה בעת חירום.
בין צבא למדיניות
“המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים.”
אמרתו של פון קלאוזביץ׳ מלמדת כי מעבר לכישלון הצבאי בשבעה באוקטובר, התקיים גם כישלון מדיני עמוק. צבא אינו יכול לתקן לבדו מדיניות שגויה. הוא אינו יכול להחליף חזון, הנהגה, תבונה או דרך.
החרפה של השבעה באוקטובר לא סרה, ולא תסור עוד שנים רבות. אך התשובה לה אינה יכולה להיות רק הגדלת תקציבים, רכישת מערכות חדשות, החלפת מפקדים או עוד ועדה. התשובה חייבת להיות שינוי תפיסה.
עלינו לבנות מערכת ביטחון חדשה: צנועה יותר, חכמה יותר, מבוזרת יותר, כשירה יותר, מוסרית יותר, ותלויה פחות באשליות הכוח והטכנולוגיה.
מערכת ביטחון שתדע להגן על האדם, על הקהילה ועל הארץ - ולא להפוך את עצמה למרכז החיים.
מערכת ביטחון שתשרת את המדיניות, ולא תחליף אותה.
מערכת ביטחון שתזכור כי תכליתה אינה מלחמה, אלא שמירת החיים.
נושאים
הנחיות קשורות
חוק אחד ארץ אחת אל אחד
היסוד הרוחני והאזרחי של קול האמת והשלום: חוק אחד לכל יושבי הארץ, אחריות אחת לארץ, ואל אחד כמצפן מוסרי של צדק, חמלה ושלום.
טיפוח התרבות, המורשת וחיי הרוח בארץ
חזון לטיפוח התרבות, המורשת וחיי הרוח בארץ, מתוך הבנה שרוח העם, הספר, היצירה והתנ״ך הם יסוד לחברה מתוקנת, מנהיגות חדשה וחיים משותפים.
מטרות התנועה
מטרות התנועה מציבות דרך מדינית חדשה: השבת החטופים, רפורמה במערכות הביטחון והשלטון, הקמת מועצת העם, טיפוח חיי הרוח, וכינון ברית חוקתית־פדרלית אחת לכל יושבי הארץ.