שחרור החטופים בכל מחיר

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן

מקורה של בקשה זו הוא בסדר רב עמרם גאון, מן המאה התשיעית. היא נאמרת בימי שני וחמישי, ואינה מופיעה בספרות חז״ל. רק מאות שנים מאוחר יותר התקבעה בסידורי התפילה. עם זאת, תפילה זו היא עדות עמוקה למצוקת היהודים לאורך שנות הגלות - ועד היום הזה ממש.

בימים אלה מצויים מאחינו ואחיותינו בשביה. לאורך שנות הגלות עסק עם ישראל בתפילות ובתחינות, העמיד קופות צדקה לפדיון שבויים, ושליחי הציבור פעלו באמונה, נסעו מרחקים גדולים ועמדו בסכנות לא מעטות כדי לשחרר שבויים ולהשיבם אל ביתם.

היום, כאשר עם ישראל הקים מסגרת מדינית לקיום חייו בארץ ישראל, ויש בידיו כוח לפעול למען החטופים ולשחרורם, אנו מוצאים עצמנו בסחרור ובעיוורון עמוקים. דווקא בדור של ריבונות וכוח, נדמה כי שכחנו את אשר ידענו היטב בשנות הגלות: פדיון שבויים הוא מן החובות הגדולות ביותר של עם ישראל.

הוזהרנו מפי הנביאים הקדושים שלא לבטוח ב“כוחי ועוצם ידי”. לכן אל לנו להישען על כוחנו הצבאי בלבד, ולא על עוצמה, הפחדה או יוהרה. עלינו לאמץ את ההכרה כי הכוח, כשהוא נעשה תכלית לעצמו, הוא אשליה.

על כן אנו אומרים: יש לנהוג כפי שנהג עם ישראל מדורי דורות - במצפון, במוסר, באמונה ובשליחות מלאה למען אחיו הנתונים בשביה. כל המעכבים את שחרורם של החטופים אינם עושים זאת מתוך אמונה, אלא מתוך פחד, הפחדה וחוסר ביטחון בצור ישראל וגואלו.

המצב הפוליטי, ויותר מכך המצב המדיני שאליו נקלענו מאז השבעה באוקטובר, הוא מצב מורכב וקשה ביותר. אולם הפתרון אינו נעוץ בהפגנת כוחנות, ביוהרה או באשליה כי ניתן לפתור בכמה חודשים בעיות שהתהוו במשך עשרות שנים.

וגם אם יש בנמצא פתרון כזה או אחר - הוא אינו יכול להיעשות על גבם של אחינו ואחיותינו המצויים בשביה ובצרה.

אנו קוראים לאזרחי ישראל, ולכל מי שלבו ער לכאב הזה, להצטרף לקריאה ולתמוך במהלך שיביא ללחץ ציבורי ומדיני על מקבלי ההחלטות להגיע לעסקה לשחרור החטופים. עסקה כזו תוכל לכלול נסיגה מעזה ושחרור אסירים מבתי הכלא, מתוך הכרה כואבת וברורה כי מדינת ישראל הפסידה בשבעה באוקטובר.

אין ניצחון אחר פרט להשבת החטופים.

אין תיקון אחר לפני שובם.

אין שלום בבית ישראל כל עוד אחינו ואחיותינו נתונים בצרה ובשביה.