המלחמה הזו היא שקר

המלחמה הזו היא שקר

מלחמת ישראל-איראן היא תרמית והונאה פוליטית שנפלו בה כמעט כל מנהיגי ישראל – מימין ומשמאל, מהקואליציה והאופוזיציה ושדרת ההנהגה האזרחית. שקר שמתפוצץ לכולנו בפנים, יום אחר יום, לילה אחר לילה.

מלחמה שאין לה תכלית, אין לה יעד אמיתי – רק גאות הלב, יהירות שלטונית ואינטרסים זרים שמובילים אותנו הישר לתהום.

הרי העולם מלא אויבים מרים ואף בעלי יכולות גרעיניות – הודו ופקיסטן, רוסיה וארה״ב, קוריאה הדרומית והצפונית – כולם עומדים מנגד, שומרים על הרתעה הדדית, מבינים את מגבלות הכוח. רק בישראל מאמינים ש-״עכשיו או לעולם לא״, תוך התעלמות בוטה ממאזן האימה, מההשלכות התרחבות המלחמה – והסכנה הגדולה בעימות גרעיני.

והנה בישראל, המדינה השסועה, הפצועה, המפולגת – נושאי הדגל צועדים בעיניים עצומות לעבר התנגשות אזורית, אולי עולמית, שאיש אינו מוכן לשאת בתוצאותיה.

המלחמה עם איראן היא לא רק טעות – היא פשע מדיני שמובל על ידי עיוורון עמוק, טמטום קולקטיבי, ואובדן דרך של ההנהגה הפושעת. הציבור הישראלי נגרר באשליה, נרדף על ידי שופרות המלחמה, בזמן שמנהיגיו – כולם – מקבלים בהכנעה גמורה את את התכתיבים ואת האיוולת וצועדים לבור ללא תחתית.

וזה לא רק השלטון

זו לא רק הממשלה - זו ההסכמה הרחבה, האדישות, הטמטום, המאצ׳ואיזם והמיליטריזם, ההשתקה והשיתוף הפעולה של כל רובדי ההנהגה: הממשלה, הכנסת, האופוזיציה, ראשי המחאה, ראשי הארגונים האזרחיים, שדרנים ועיתונאים, רבנים ואנשי אקדמיה, ראשי הקהילות בארץ ובתפוצות – כולם כאחד הפקירו את הציבור ונכנעו לשקר.

כולם שתקו.
כולם תמכו.
כולם הלכו שבי אחרי אותה "תרועת קרב" של מי שמוביל אותנו אל עברי פי פחת.

וזוהי החרפה הגדולה מכולן: שאין אף קול אחד ברור, אחראי, נחרץ, שמסוגל לעצור את הטירוף.

הטמטום, קוצר הראות והפחדנות שפשטו בציבוריות הישראלית – זועקים לשמיים. ואם יש מסקנה אחת ברורה, הרי היא: מי שלא התייצב נגד המלחמה הזו – איננו ראוי להנהגה.

שלכם,

נחליאל שילה
קול האמת והשלום

חוק אחד, ארץ אחת, אלהים אחד.